לדלג לתוכן

עיט צפרדעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעיט צפרדעים
עיט צפרדעים צעיר במקלט העופות תל צ'פר בראג'סטאן.
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: נציים
תת־משפחה: עיטים
סוג: עיט מנוקד
מין: עיט צפרדעים
שם מדעי
Clanga clanga
פאלאס, 1811
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיט צפרדעים[2] (שם מדעי: Clanga clanga, בעבר Aquila clanga) הוא מין של עיט נדיר הנמצא בסכנת הכחדה. נכלל בעבר בסוג עיט (Aquila), אך הועבר לסוג עיט מנוקד (Clanga).

פרט מתבגר בעמק בית שאן, ישראל

אורך גופו של עיט הצפרדעים כ-59–71 ס"מ, אורך הזנב 23–27 ס"מ, מוטת הכנפיים כ-157–179 ס"מ. משקל הזכר בין 1.5 ל-1.9 ק"ג, ומשקל הנקבה הוא בין 1.8 ל-2.1 ק"ג. לפי חלק מהמקורות 1.5–3.2 ק"ג. כנפיו גדולות, מלבניות ורחבות וזנבו קצר יחסית לשאר העיטים. הצבע של העיט הבוגר הוא חום כהה, עיניו חומות, מקורו שחור ורגליו והדונגית צהובות. דו-צורתיות זווגית קיימת אך מתבטאת אך ורק בגודל ולא בניצוי, כאשר הנקבה גדולה בכ-20 אחוזים וכבדה בכ-50 אחוזים מהזכר.

הצעירים כהים יותר, עם כתמים לבנים על גבם וכנפיהם, וזה מקור השם של עיט זה באנגלית ובערבית – "עיט מנוקד גדול". אצל הצעירים, בניגוד לעיט חורש, הגב והעורף לרוב כהים כשאר הגוף, הסוככות כהות מהאברות, והכתמים הלבנים גדולים ובולטים יותר.[3] קיים גם מופע נדיר שנקרא "fulvescens", בו הגוף והנוצות הסוככות בצבע בז' חיוור, והאברות שחורות.

ביצים של עיט צפרדעים
עיט צפרדעים צעיר במופע "fulvescens".

השם המדעי של עיט הצפרדעים, מגיע מיוונית עתיקה, κλαγγή, שפירושה "צעקה", על אף שהקריאות שלו מזכירות יותר נביחות.

מזונו העיקרי הוא נחשים קטנים, יונקים קטנים (בעיקר מכרסמים כמו הנברן), חרקים, דגים ועופות (כמו שכווי, קיווית, חוגלה, ואף יש תקיפות מתועדות של עגורים). הוא נוהג לצוד בביצות, מקווי מים, ובאירופה, גם בשטחים חקלאיים, אך יאכל גם פגרים, ויגנוב טרף מדורסים קטנים ממנו, כמו הדיה המצויה.

עונת הקינון היא לרוב בין אפריל לאוגוסט. הקן נבנה על ידי שני ההורים על עצים גדולים, בגובה 5–25 מטר או על צוקים, רוחבו 70–110 ס"מ ועומקו כמטר. זוגות מטילים נוטים להשתמש באותו קן מספר רב של פעמים. הנקבה מטילה בין 2 ל-3 ביצים לבנות או לבנבנות ירקרקות, עטורות בנקודות ובכתמים חומים ואפורים. היא דוגרת עליהן כארבעים יום. גידול הגוזלים נמשך קצת למעלה מחודשיים, שלאחריהם הפרחונים נוטים להישאר בקן לעוד חודש. תופעת הקייניזם נצפתה אצל עיט הצפרדעים.[4]

עיט הצפרדעים דוגר בפולין, רומניה, בלארוס, אוקראינה, פינלנד, לטביה, ליטא, אסטוניה, רוסיה, קזחסטן, מונגוליה וסין עם כ־3,000–8,000 זוגות מקננים. אזורי החריפה של עיט הצפרדעים כוללים את אתיופיה, סודאן, מצרים, צ'אד, ישראל, תימן, ערב הסעודית, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, קטר, איראן, בחריין, צרפת, איטליה, יוון, טורקיה, עיראק, אזרבייג'ן, הודו, סין, טאיוואן, מיאנמר, תאילנד, לאוס, וייטנאם, קמבודיה ומלזיה. מזדמן נדיר ביפן.[5] הנדידה מתרחשת בסביבות נובמבר-דצמבר בסתיו, ובסביבות פברואר-מרץ באביב. אזורי המחיה של עיט הצפרדעים הם לרוב יערות או חורשים מישוריים שקרובים לביצות או אגמים בהם הוא צד את טרפו.

עיט הצפרדעים הוגדר במצב שימור פגיע על ידי IUCN ואוכלוסיותיו במגמת הצטמצמות. ההערכה היא שישנם 5,000–13,000 עיטי צפרדעים בוגרים. העיט הוגדר כך עקב מספר איומים:

עיט הצפרדעים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל חורף מצוי למדי בצפון הארץ ומרכזה, כאשר ריכוזי אוכלוסייה גדולים נמצאים בעמק זבולון, עמק החולה, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. נכון לשנת 2018 מוערך מספר עיטי הצפרדעים החורפים בארץ ב-150 עד 200 פרטים. על פי דיווחים של טריסטראם מאמצע המאה ה-19, קיננו בעבר בישראל באזורים לחים, בעיקר באזור אגמון חולה ועמק יזרעאל, אך בסוף שנות השישים של המאה העשרים פסק קינונם בארץ. הסיבות העיקריות לכך הן ייבוש החולה, ושימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה. ייתכן ומדובר בעיט חורש.[6] האיומים העיקריים כיום בישראל על עיט הצפרדעים הם התחשמלות והרעלות.

מקור שמו העברי בשגיאת תרגום, שמו המדעי Clanga מתורגם הן לקול צעקה או קרקוש מתכת כיום והן לשמות דורסים מן העבר ולהטיות פעלים המקושרים לצעקת עופות דורסים (עקבים ודיות דווקא), בתרגום שמו העברי פורש בטעות כמקרקר ומכאן השם צפרדעים, למרות שאין כל קשר לעוף דורס זה ולדו-חיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיט צפרדעים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עיט צפרדעים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ עיט צפרדעים במילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ (PDF) Identification of juvenile Greater Spotted Eagle, Lesser Spotted Eagle and hybrids., ResearchGate (באנגלית)
  4. ^ Alvin Adjei, Aquila clanga (greater spotted eagle), Animal Diversity Web (באנגלית)
  5. ^ Bernd-Ulrich Meyburg, Guy M. Kirwan, Ernest Garcia, Greater Spotted Eagle (Clanga clanga), ResearchGate, ‏March 2020
  6. ^ עיט צפרדעים, באתר הצפרות הישראלי